תקצירי הרצאות מושבים מקבילים




פרוייקט תיקשוב קורס בסטטיסטיקה והסתברות לכלכלנים
תלמה לויתן, החוג למתימטיקה, אוניברסיטת תל-אביב
talmale@post.tau.ac.il


קישור למצגת.

הרצאה זו מציגה גישה, שמרנית אולי, שבה אתר הקורס לא נבנה למטרות הוראה מרחוק, כחלופה להוראה פרונטלית, אלא כהשלמה, חיזוק והעצמה. מדובר בקורס שניתן כל סמסטר למאות סטודנטים במספר קבוצות שיעור מקבילות ומספר כפול מזה של קבוצות תרגול. צוות ההוראה התלת היררכי: מורים, מתרגלים, ובודקי תרגילים, משתנה כל סמסטר.

לרשות המורים והתלמידים משאב משותף - ספר לימוד שנכתב במיוחד לקורס זה, ונראה שלרב הסטודנטים יש גישה אליו. בנוסף, בקיץ 2001 התחלנו בהקמת משאב משותף ודינמי- אתר לקורס תחת המעטפת של virtualtau.
שלב א' (הסתיים לאחרונה) הקמת אתר-אב (משותף לכל מורי ותלמידי הקורס) המכיל חומרי עזר לשימוש שוטף של המורים והסטודנטים: נבנה מאגר עשיר של תרגילים ובמקביל מאגר תשובות; מאגר ידע הכולל פרקי לימוד ניסיוניים, טבלאות סיכום שונות, דיאגרמות, וטבלאות סטטיסטיות; מאגר בחינות מהשנים האחרונות בצרוף פתרונות מלאים; קישורים לאתרים רלבנטיים ברשת; וכן מאגר תקצירי ההרצאות שיוכנסו באופן שוטף ע"י כל מורה בנפרד.

כל מורה מקבל בתחילת הסמסטר אתר-בן שבו, בנוסף לכל זה, שני שדות ריקים: פינת המתרגל (מטלות השבוע, פתרון תרגילים שהוחזרו וכו') ופינת הבודק (הערות כלליות לגבי התרגיל שהוחזר, דרכי פתרון שונות, שגיאות אופייניות וכו').

שלב ב' (סמסטר ב', בָאתר- בן שלי) לפני תחילת כל נושא יוצגו כאתגר מחשבתי בעיות שיפוט הסתברותיות מאלפות (הכותר- בעיית השבוע). בכל פרק במאגר התרגילים יוצגו אסטרטגיות הסתברותיות לפתרון בעיות באותו נושא. לקראת סיום הנושא יוצג פרדוקס מפורסם (הכותר- פרדוקס השבוע). דיון ופתרונות בהמשך.

שלב ג' (יחל בקיץ הקרוב) יצירת קישורים שבועיים לאתרים ברשת הקשורים ספציפית לנושא הנדון: סימולציות של ניסויים הסתברותיים, גישה למאגרי נתונים, למאמרים מעניינים בעיתונות העולמית, לאתר ביוגרפיות וכו'. כמו כן מתוכננת יצירת קבוצות דיון בנושאים שהוזכרו.


למידת מושגים דרך ייצוגים מרובים, המודל ויישומו בקורס אקדמי לסטטיסטיקה ושיטות מחקר
רחל שגיא, ביה"ס לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן
sagee@biu.mai.ac.il

קישור למצגת.

המחקר הנוכחי מתאר מודל להבניית חומרי לימוד בשיטת הלמידה המתוקשבת (e-Learning) ויישומו בקורס "סטטיסטיקה ושיטות מחקר" בבית-הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן.

בשנים האחרונות החלה אוניברסיטת בר-אילן בתהליך של פיתוח סביבות למידה עתירות טכנולוגיה להוראה של קורסים אקדמיים. במסגרת זו פותח בבית-הספר לחינוך, קורס בנושא "שיטות מחקר וסטטיסטיקה" לתלמידי תואר הראשון. קורס זה, שהנו חובה לקבלת תואר ראשון בפקולטה למדעי החברה, מהווה מקור מתמיד של מתח וחרדה לסטודנטים היכולים לפגום בהנאה ובהישגים, כמו-גם בשימוש בתכנים אלה בשלבים מתקדמים של הלימודים או העבודה ולכן חשוב להפחיתה (גילת, 2001).

בהתחשב בחרדה זו ועל בסיס הגישה הקונסטרוקטיביסטית בשילוב עם עקרונות הלמידה המתוקשבת פותח מודל "למידת מושגים דרך ייצוגים מרובים" ("Concept Clarification through Multiple Representations" ) הכרוך בבחירת מושגי מפתח בתחום התכנים הנלמדים והצגתם על-ידי שימוש במגוון מתודות. כל זאת כדי לאפשר ללומדים עצמאות ושליטה בתהליך הלמידה, כמו-גם להיענות לשונות סגנונות הלמידה שלהם (LaMonica, 2001). המודל מתאים לתכנים מורכבים ומאפשר את קיומם של שלושת התנאים הבונים את הבקרה (control): עצמאות, כוח ותמיכה-הכוונה (Garrison & Baynton, 1987). בנוסף, המודל משלב בתוכו את התפיסה לגבי התאמת חומרי הלמידה השונים לשלבי-מעגלי הלימוד: השלב הראשוני - המשגה
(conceptualization); השלב השניוני - הבניה (construction); השלב השלישוני - גיבוש
(consolidation); (Mayes, 2001).
המודל יושם הלכה למעשה בבניית אתר וקורס במסגרתו למדו בשנת תשס"א 230 סטודנטים ובשנת הלימודים הנוכחית 240 סטודנטים.

ממצאים כמותיים משאלונים למילוי עצמי מתארים את מידת השימוש בייצוגים השונים בתהליך הלמידה וממצאים איכותיים ממשובים אישיים וקבוצתיים נותנים תוקף אמפירי למודל התיאורטי עליו מושתת הקורס והאתר.


סימולציות מקוונות בהוראה
שיזף רפאלי וגלעד רביד, ביה"ס למוסמכים במינהל עסקים, אוניברסיטת חיפה
sheizaf@gsb.haifa.ac.il


קישור למצגת.

בהמשך לתשע שנות בנייה ושימוש במערכות מבוססות Web להוראה כיתתית, הגענו למסקנה שאפשר וצריך לתבוע מן האינטרנט ומהתיקשוב ערך מוסף הוראתי ומחקרי מעבר לשינוע של תכנים ולתקשורת בין מורים לתלמידים. ראה, למשל,

Rafaeli, S. and Ravid, G. (1997) "Online, Web-based Learning Environment for an Information System Course: Access Logs, Linearity and Performance", ISECON '97. (http://www.ravid.org/gilad/isecon1997.pdf )


בהתאם לגישה זאת פיתחנו ויישמנו סימולציה ממוחשבת להוראת סוגיות במערכות מידע. סימולציה זאת נקראת "החוליה". זהו משחק מנהלים רב-קבוצתי, עתיר משתתפים, מבוזר, מבוסס ג'אווה ובסיס נתונים, וישומי תקשורת זוגיים וקבוצתיים. מטרת המשחק התנסות ולמידה של נושאים בניהול מודרני, כולל סוגיות של ניהול ידע, שיתוף בידע והערכת שוויו של מידע, שרשרת התספוקת, ותהליכים קבוצתיים.

אפשר לעיין בפרטים ומצגות הנוגעות למשחק באתר המשחק, כאן: http://hulia.haifa.ac.il

משחק "החוליה" הועבר כבר למאות רבות של משתתפים, בכיתות רבות בבתי ספר למנהל עסקים ובחוגים אחרים בשבע אוניברסיטאות בארץ, למספר הנהלות של ארגונים כלכליים ואחרים, ובמספר מוסדות לימוד באירופה ובארה"ב. העקרונות ההוראתיים בבסיסה של סימולציה זאת כוללים למידה תוך הפעלת התלמיד,עשייה ותחרות, הפקת לקחים ברמת הפרט וברמת הקבוצה, הסקה מתוך נתונים אמפיריים וגראפיים, ועוד. הכללה אפשרית של סימולציה זאת תעשה שימוש ב"מרכב" הסימולציה להוראה ומחקר של נושאים אחרים, על ידי ניצול התשתית המבנית והתוכניתית (אפלטים של המשתתף ושל מנהלי המשחק, כלי ניתוח ביצועים, וכיו"ב). תאורים מלאים יותר של הסימולציה ודיווחים כמותיים על למידה וביצועים, כולל נתונים אמפיריים ניתנים, בין השאר, כאן:
  • Ravid, G. &Rafaeli, S. (2000). Multi Player, Internet and Java Based Simulation Games: Learning and Research in Implementing a Computerized Version of the "Beer-Distribution Supply Chain Game". Paper presented at the Web-based Modeling and Simulation WEBSIM 2000, San Diego, CA USA. (http://www.ravid.org/gilad/websim2000.pdf )
  • Rafaeli, S. & Ravid, G. (2001). Research through online simulation of team coordination, communication, and information sharing. Paper presented at the INFORMS section on Group Decision and Negotiation and EuroGDSS Group Decision and Negotiation 2001, La Rochelle, France (http://www.ravid.org/gilad/gdn2001.pdf ).


  • מערכת החינוך בישראל במבט וירטואלי
    http://construct.haifa.ac.il/~almogt/zramim/zramhome.htm

    תמי אלמוג almogt@construct.haifa.ac.il
    הפקולטה לחינוך - אוניברסיטת חיפה

    בהרצאתי אציג קורס מתוקשב חדש שבניתי עבור סטודנטים לתואר ראשון בחינוך ועבור פרחי הוראה (בשנת הלימודים תשס"א למדו במסגרת הקורס הזה כ-100 סטודנטים בהיקף של 2 שעות סמסטריאליות). הקורס נועד לחשוף את תלמידיו להשקפות העולם ולדגשים השונים של מערכת החינוך בישראל, ולדרך שבה הם מיושמים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ: מקיף, טכנולוגי, קיבוצי, ערבי, דרוזי, דתי, אומנויות, דמוקרטי, חרדי, ועוד. החשיפה נעשית באמצעות אתר אינטרנט ייעודי, אשר נבנה בעזרת עורך אתרים בסיסי ((FPE. האתר הוא רב תכליתי ומצויים בו חומרי הלמידה הדיגיטליים השונים (בעיקר אתרים של בתי ספר), המשימות הלימודיות וכלי התקשורת האלקטרונית העומדים לרשות הסטודנטים. האתר מלווה את שני סוגי המפגשים בקורס, אשר מתקיימים לסירוגין - מפגשים באוניברסיטה ומפגשים מתוקשבים - עצמאיים - 'מרחוק'.
    להלן פירוט מרכיבי הקורס:
    • המפגשים באוניברסיטה מספקים את תשתית הידע של הקורס, והם מלווים במצגות מולטימדיה. עותק של המצגות מפורסם לנוחיות הסטודנטים באתר לקראת כל מפגש. הדבר מאפשר לסטודנטים להדפיס את המצגת לקראת השיעור, כראשי פרקים להרצאה.
    • המפגשים המתוקשבים - עצמאיים - 'מרחוק' מתבצעים בזוגות או ביחידים (על פי בחירת הסטודנטים) והם כוללים: קריאה של טקסטים דיגיטליים, אשר חלקם פורסמו במקור בפורמט דיגיטלי, ובחלקם נסרקו לאתר הקורס על ידי ספריית האוניברסיטה; וכן קישורים לאתרים של משרד החינוך, מערכות חינוך שונות ולאתרים רבים של בתי ספר מסוגים שונים. אתרי האינטרנט מאפשרים לסטודנטים 'לסייר' במגוון רחב מאוד של בתי ספר ומוסדות חינוכיים.
    • המטלה המסכמת של הקורס מהווה אינטגרציה של הנלמד במסגרת שני סוגי המפגשים - בכיתה ובאמצעות האינטרנט, והיא גם יוצרת מעין גשר בין בתי הספר בתצוגתם הוירטואלית (אתרי בתי הספר) לבין בתי הספר הממשיים.

    לרשות הסטודנטים באתר עומדים מספר כלי עזר לתקשורת וללמידה:
    • דואר אלקטרוני אל המתרגלת ואל המרצה, המאפשר לסטודנטים להסתייע בנו בזמן ובמקום הנוחים לכל סטודנט/ית. המחויבות של המתרגלת ושל המרצה היא להתייחס לדואר האלקטרוני אחת ל-24 שעות. הדואר האלקטרוני משמש גם להגשת מטלות הביניים (כקובץ מצורף להודעת הדואר).
    • קבוצת דיון המשמשת כלי לשיחה אלקטרונית פתוחה עם כלל המשתתפים בקורס, להודעות של המרצה ולהערות או בקשות כלליות של הסטודנטים.
    • מאגר מידע דינמי על זרמים במערכת החינוך, הנבנה על ידי צוות מידענים בספרית האוניברסיטה. המאגר מתעדכן בהתאם לצרכים של הסטודנטים ושלי, ומאפשר הרחבה של הידע בתחום, מעבר לדרישות הרשמיות של הקורס.


    שימוש בהדמיות הקיימות ברשת האינטרנט בפעילות סמינריונית
    סוזי פישר, שמעונה גינצבורג ושרה שורץ, , אוניברסיטה פתוחה
    susiefi@oumail.open.ac.il

    קישור למצגת.

    בשנת תשס"א נפתחה באוניברסיטה הפתוחה תוכנית לימודים לתואר שני - המחשבה הביולוגית. לכל קורס הנלמד בתוכנית זו יש אתר אינטרנט. באתר ניתן למצוא את חומרי הלימוד של הקורס, מטלות ותרגילים, וקישורים לאתרים רלוונטיים נוספים. במחזור הלימודים הראשון, במסגרת אחד המפגשים של הקורס "בעיית הרדוקציה בביולוגיה", ביצעו התלמידים פעילות חקר מתוקשבת בנושא האמרגנטיות - תופעות המתגלות במערכות המבוססות על ישויות וחוקים פיסיקו-כימיים, שלא ניתן לחזות את התנהגותן מראש כמו חיים ותודעה למשל. כדי לעמוד על התנהגותן של מערכות מעין אלו השתמשנו בסימולציה ממוחשבת הממוקמת באתר שלMIT Media Lab . הסימולציה מבוססת על מרכיב גרפי אחד ומספר קטן של חוקי פעולה. ברוב המקרים, הסתבר שאין אנו יכולים לחזות את תוצאות פעולת המערכת לאורך זמן. הפעילות עצמה התקיימה באחת ממעבדות המחשבים של האו"פ, הסטודנטים התחברו לאתר ונעזרו בדפי פעילות שכתבנו ובסימולציה, בהמשך המפגש השתמשנו בתוצאות החקירה כדי לערוך דיון באמרגנטיות. פעילות החקר נמצאת עתה באתר הקורס "בעיית הרדוקציה בביולוגיה". לגבי מחזורי הלימוד הבאים אנו שוקלים להפנות מראש את התלמידים לאתר כדי שיחקרו תחילה את הסימולציה בכוחות עצמם. במפגש עצמו נקיים שוב התנסות קצרה עם הסימולציה, אך את רוב הזמן נקדיש לדיון בתוצאות החקירה ובהיבטים אחרים של אמרגנטיות ורדוקציה בביולוגיה.
    אנו צופים קשיים עם הפעלה אישית שלא במסגרת מעבדת מחשבים מכמה סוגים: 1. אין לכולם מחשבים; 2. אין לכל הסטודנטים תקשורת מחשבים. 3. ייתכנו קשיים אישיים (חוסר במיומנות מחשב או אינטרנט או קושי בתרגיל עצמו). סטודנטים מתקשים יוכלו לפנות לאחד ממרכזי הלימוד של האו"פ. לאו"פ יש מספר גדול של מרכזי לימוד מתוקשבים עם הדרכה במקום, כך שבמידה והסטודנט אינו מסוגל לבצע את התרגיל בביתו בכוחות עצמו יש לו האפשרות להיעזר במדריכים ובציוד הנמצאים במרכזי הלימוד.


    יתרונות וחסרונות של למידה מקוונת במקצועות הבריאות
    תמר וייס (1), נעמי שרויר (1), טלי ירמיאס-כהן (1,2), דליה זק"ס (1), דינה לבל (3) ונעמי יוסמן (1)
    1 חוג לרפוי בעיסוק, הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות, אוניברסיטת חיפה
    2 בית הספר לרפוי בעיסוק, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת עברית
    3 חוג לרפוי בעיסוק, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב
    tamar@research.haifa.ac.il

    קישור למצגת.

    בסמסטר ב' של שנה"ל תשס"א הציע החוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה לסטודנטים בשנה ג' קורס בלמידה מכוונת בנושא: "ארגונומיה למקצועות הבריאות". פתוח הקורס ובנייתו נתמך על ידי מלגה מהמועצה להשכלה גבוהה. באמצעות תוכנת מעטפת ה- HighLearn הועלו על שרת האוניברסיטה חומרי הוראה מיוחדים שכללו חומר ללמידה עצמית, תמונות, הנפשות וסרטוני וודאיו. קבוצת הדיון שנבנתה על גבי הרשת הייתה פעילה ביותר במהלך הקורס והסטודנטים הגישו את כל התרגילים באמצעות ה-e-mail. השיעור האחרון בקורס הוקדש להרצאה שניתנה ע"י מומחית בתחום הארגונומיה מאוניברסיטת בוסטון. ההרצאה הועברה באמצעות טכנולוגית Videoconferencing דו-צדדית והסטודנטים שאלו שאלות ונענו. אתר הקורס כלל חומר ביבליוגרפי רב וקשורים לספריה ולכל חומר הקריאה נעשו באמצעות המחשב. הסטודנטים נכנסו לאתר הקורס הן מכתות המחשבים באוניברסיטה והן מהבית באמצעות Modem. במחקר המלווה את הקורס נבדקו שכיחויות השימוש בחומרים השונים ע"י הסטודנטים ונתוניהם הדמוגרפיים. בנוסף, הועברו שאלונים לסטודנטים להערכת סגנון למידה מועדף, שימוש קודם בטכנולוגיה, שביעות רצון מהקורס והישגים לימודיים. השאלונים הועברו לפני תחילת הקורס ועם סיומו. נתונים דומים נאספו מקבוצת בקורת של סטודנטים לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית שלמדו את אותו קורס בשיטות הוראה מסורתיות. ההצגה תתמקד בתוצאות המחקר שנערך לבחינת היתרונות והחסרונות של השימוש בהוראה מכוונת לסטודנטים בבוגר שאינם בעלי רקע טכנולוגי מוצק.




    אתר מלווה קורס ופרויקט הדמיה ממוחשבת בקורסי יסוד בפקולטה לכימיה בטכניון
    מירי ברק, יהודית דורי, המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים, הטכניון
    נעם אדיר, הפקולטה לכימיה, הטכניון
    bmiriam@tx.technion.ac.il

    קישור למצגת.

    סטודנטים לתואר ראשון הלומדים בקורסי יסוד בפקולטה לכימיה בטכניון, למדו בגישה חדשנית בה שולבו האינטרנט והדמיה ממוחשבת, ונעשה קישור של נושאי הלימוד לחיי היום יום של הלומד. האינטרנט וההדמיה המולקולרית הממוחשבת שולבו בשלושה אופנים:
    • אתר אינטרנט מלווה קורס לקבלת מידע מעודכן והפניה למקורות מידע נוספים;
    • הדמיה מולקולרית ממוחשבת להמחשה ויישום החומר התיאורטי;
    • פורום סטודנטים לעידוד התקשורת בין הסטודנטים למתרגלים, ובינם לבין עצמם.
    המחקר התמקד בשתי מטרות:
    1. אפיון למידה בסיוע האינטרנט והדמיה מולקולרית ממוחשבת והערכתה, 2. אפיון שיתוף הפעולה בין חוקרים מתחום הכימיה וחוקרים מתחום ההוראה.
    המחקר כלל 268 סטודנטים הלומדים בשלושה קורסי יסוד בפקולטה לכימיה. הסטודנטים חולקו לשתי קבוצות מחקר. סטודנטים מקבוצת הניסוי בצעו פרויקט יחידני המשלב למידה בסיוע האינטרנט והדמיה ממוחשבת.
    ממצאי המחקר הראו כי ציוני הסטודנטים מקבוצת הניסוי היו גבוהים באופן מובהק מציוני הסטודנטים מקבוצת הביקורת הן בשאלוני ההבנה המסכמים והן במבחן הסופי של הקורס. בנוסף, מספר הסטודנטים שניגשו למבחן מועד ב' בקרב קבוצת הניסוי היה נמוך באופן משמעותי ממספר הסטודנטים שניגשו למבחן מועד ב' בקרב קבוצת הביקורת.
    סטודנטים שלמדו בשילוב האינטרנט וההדמיה הממוחשבת, הפגינו יכולות גבוהות, בתחומים הבאים: הבנה ויישום מודלים, הבנת תהליכים כימיים, הבנה ויישום של מושגים בכימיה ויכולת הנמקה גבוהה.
    במחקר זה פותחה גישה לשיתוף פעולה בין חוקרים מתחום ההוראה וחוקרים מתחום הכימיה. שיתוף פעולה בר קיימא המעודד הוראה ולמידה בסיוע טכנולוגיות מידע ותקשוב בהרצאות ובשעורי התרגול.



    חיידקים בעולם וירטואלי - שילוב טכנולוגיות בהוראת מיקרוביולוגיה באוניברסיטה הפתוחה
    דרור בר-ניר (1) ויואל קלמס (2,1)
    המחלקה למדעי הטבע והחיים (1) והמרכז לשילוב טכנולוגיות בהוראה מרחוק (2), האוניברסיטה הפתוחה
    drorb@oumail.openu.ac.il


    קישור למצגת.

    בהוראה מרחוק של מדעי החיים המתבססת על ספרי לימוד מתעוררות בעיות משמעותיות. כמות הידע בתחומים אלה גדלה פי כמה משנה לשנה, ותיאוריות שנראו מוצקות הופכות למופרכות, לעתים תוך זמן קצר יחסית. שינויים אלה מחייבים עדכונים תכופים של חומר הלימוד. בנוסף, חייב הלומד להכיר את המערכות הניסוייות שבאמצעותן נצבר הידע שאותו פגש בספרים. לסטודנטים גם חסרה האפשרות לקיים קשרים שוטפים לצורך החלפת דעות ודיונים עם המרצה ועם חבריהם ללימודים. עד לאחרונה נלמד הקורס "עולם החיידקים" בעיקר באמצעות ספרי לימוד. בשנים האחרונות מצטרפים להוראה גם אמצעים טכנולוגיים, המסייעים להתגבר על הבעיות שתוארו לעיל. אמצעים אלה כוללים אתר אינטרנט של הקורס ומעבדות וירטואליות.
    אתר האינטרנט של הקורס (http://telem.openu.ac.il/courses/2002a/c20237/) פתוח ברובו גם לקהל הרחב, ומסתייעים בו מרצים וסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה ומורים ותלמידים בבתי ספר. האתר מכיל, בין היתר, הפניות למאמרי מחקר עדכניים מכתבי עת אלקטרוניים, ידיעות וכתבות רלוונטיות מהעיתונות היומית, עבודות נבחרות של סטודנטים, מבחנים ומטלות, אתרי אינטרנט, צילומים, סרטונים וקבוצות דיון, שבאמצעותן מקיימים הסטודנטים קשר שוטף עם סגל ההוראה ועם עמיתיהם לקורס. מרכיב נוסף המסייע ללמידה של הנושא הן מעבדות וירטואליות אינטראקטיביות, המתווספות לתרגילי החובה המתבצעים על שולחן המעבדה. הסטודנט מבצע את המעבדות הוירטואליות בביתו, מול מסך המחשב, או בכיתת מחשבים. באחת המעבדות עוקבים הסטודנטים, בשיטות שונות, אחר גידול של אוכלוסיית חיידקים. במעבדה אחרת מתוודע הסטודנט לשיטות שונות המשמשות מעבדה הבקטריולוגית לזיהוי חיידקים. במהלך הזיהוי לומד הסטודנט על התכונות המאפיינות חיידקים פתוגניים ואחרים הנמצאים בסביבת האדם, ועל התהליכים הביוכימיים והפיזיולוגיים התוך-תאיים עליהם מבוססות שיטות הזיהוי. המעבדה הוירטואלית מלווה במילון מונחים ובמאגרי מידע על חיידקים ועל השיטות המשמשות לזיהוי, המאפשרים למידה אינטראקטיבית ובניית ידע.



    שילוב בודק מטלות מתוקשב בלימודי הנדסה כהזדמנות לשיפור הלמידה
    דוד פונדק ושמריהו רוזנר, מכללת אורט בראודה
    dudu@yarden.ac.il

    קישור למצגת.

    המאמר סוקר את השלב הראשון בשילוב אינטרנט בהוראה, במכללה להנדסה. במטרה לשפר את תהליך הלימוד במקצועות היסוד הוחלט להתמקד בשילוב של בודק מטלות מתוקשב המאפשר: הכנת שאלות, בנית מטלות, הגשה ובדיקה של שעורי בית באמצעות רשת האינטרנט. הכלי מאפשר פיתוח פדגוגיה המביאה את הנתונים על תשובות התלמידים לדיון והוראה פעילה בכיתה, בגישת הוראה בזמן אמת. סביבת האינטרנט שנבחרה נקראת WebAssign. )זוהי סביבה אינטרנטית שפותחה באוניברסיטת צפון קרולינה ומשתמשים בה כיום כ -50 אלף סטודנטים ברחבי העולם).
    המחקר הקיף 13 קורסים בהם למדו 676 סטודנטים, ובחן את עמדות הסטודנטים וחברי הסגל לגבי שילוב ה-WebAssign בתהליך הלימוד. המחקר בחן את עמדות הסטודנטים וחברי הסגל ביחס לשילוב מרכיב זה בתהליך הלימוד על: עומס הלימודים, מעורבות והבנה במהלך הקורס, שביעות רצון מהשיטה החדשה, והשפעתה על יחסי מרצה-סטודנט. תוצאות המחקר מעידות על כיוונים חיוביים בעמדות הסטודנטים ביחס להכנסת המערכת, הבאות לידי ביטוי בשיפור מעורבותם בתהליך הלימוד והבנה טובה יותר של החומר הנלמד. מאידך גדל עומס הלימוד המוטל על הסטודנטים. תוצאות המחקר מצביעות על כך שחברי סגל, שביצעו שינויים בדרך ההוראה והצליחו לפתח פדגוגיה מתאימה עם הכנסת הטכנולוגיה החדשה, זכו לעמדות חיוביות יותר של הסטודנטים בקורס, בהשוואה למרצים אשר ראו ב- WebAssign טכניקה לבדיקת שעורי בית בלבד. כל המרצים שלימדו בשנה הראשונה בסיוע בודק המטלות המתוקשב הוסיפו ללמד בעזרתו גם בשנה שלאחר ביצוע המחקר, ואליהם נוספו עוד עשרים חברי סגל חדשים. חברי הסגל צינו את תרומת בודק המטלות ללמידה רציפה, הכנת שעורי בית, שיפור הדיון בכיתה והכרות עם קשיי הלמידה של הסטודנטים.



    "המדיום הוא המסר" - קורס אקדמי כקהילת ידע
    דורון פארן, המחלקה לתעשייה וניהול, מכללת אורט בראודה
    dfaran@yahoo.com

    קישור למצגת.

    הקורס "ניהול מידע וידע" (הנדסת תעשיה וניהול, שנה ד') כולל, בין יתר תכניו, את המסרים הבאים:
  • מהותה של "קהילת ידע" כמחוללת למידה.
  • אינטרקציה בין-אישית כמנגנון לייצור ידע.
  • חיוניותה של פתיחות ושל זרימה חופשית של הידע.
  • תגמול כמעודד תרומת ידע לארגון.
    הקורס נבנה כמשחק תפקידים במפעל אותו "הקימו" התלמידים, כאשר מנגנון קבוצות הדיון במערכת High Learn מספק כר לתקשורת בבעיות מחיי הארגון ולדיון בהן. לקראת כל שיעור העלה המרצה נושא לדיון, כאשר כל תלמיד מחויב להתייחסות המייצגת את תפקידו ורשאי להגיב ולעורר דיון בנוגע להתייחסותם של עמיתיו. התלמידים תוגמלו על תגובות שמעבר למתחייב מהם. בפתיחת השיעור הוצגו ההתייחסויות בקבוצת הדיון, התאפשר דיון חופשי ולאחר מכן נלמדו האספקטים התאורטיים תוך הקבלה לדיון.
    היישום המתואר סייע להטמיע את המסרים בדרך חווייתית, כאשר ההזדהות עם התפקיד מעצימה את הלמידה. בנוסף התאפשרה הקבלה סימולטנית בין התאוריה לבין יישומה תוך שימוש בדוגמאות חיות. החדשנות בפרקטיקה הלימודית עוררה עניין רב והגבירה את המוטיבציה הראשונית של התלמידים ליטול חלק בלמידה תוך קיצור משך ההסתגלות.



    למידה מבוזרת כנושא לימוד באמצעות למידה מבוזרת
    עמנואל גרינגרד, הפקולטה להנדסה, שנקר - בי"ס גבוה להנדסה ולעיצוב, emanuel@mail.shenkar.ac.il
    אריאל פרנק, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן, ariel@cs.biu.ac.il
    ברוך אופיר, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן, ariel@cs.biu.ac.il

    קישור למצגת 1.
    קישור למצגת 2.
    קישור למצגת 3.

    החל מהסמסטר הראשון של תשס"א ניתנה סידרת סמינרים וקורסים שהועברה במשותף ע"י אוניברסיטת בר-אילן (לתלמידיה במדעי המחשב ולתלמידיה בבית הספר לחינוך) ושנקר - בי"ס גבוה להנדסה ולעיצוב (לתלמידיו במדעי המחשב).

    הסמינרים והקורסים הנחילו ללומדים בסיס איתן וגישה ישירה ללמידה מבוזרת על ידי לימוד התיאוריה והתנסות מעשית בלמידה מבוזרת. המטרה הייתה שבסוף הקורס התלמידים יהיו בעלי ידע במטרות למידה מבוזרת, בעלי ניסיון במערכות ובטכנולוגיות ובעלי יכולת להשוות ולבחור בין מערכות ומתודולוגיות של למידה מבוזרת: לתכנן, לצקת בהן תוכן, להפעילן וללוות אותן בפעולתן תוך כדי מעקב על ביצועיהן ועל מידת הצלחתן בקרב התלמידים והמדריכים.

    הלימוד התבצע ע"י שילוב של הרצאות פרונטליות בד בבד עם לימוד באמצעות מערכות למידה מבוזרת תוך כדי השתמשות בכלים עצמם: כך כשדנו במערכות סינכרוניות ההדגמה בוצעה בעזרתן של מערכות מסוג זה, בעוד שמערכות אסינכרוניות שימשו להדגמות אסינכרוניות ומערכות חוזי לוועידות חוזי.

    הסמינרים והקורסים דנו בפרדיגמות השונות של למידה מבוזרת בממדים שונים של מקום, זמן, זרימה, בקרה, השתתפות, קבוצתיות, שיתופיות, בטכנולוגיות תשתית: תקשורת, רשתות, אינטרנט, Web, מולטימדיה (תמונות, אודיו, וידאו), פרוטוקולים של ועידת חוזי, זרימה (Streaming) כלי פיתוח קורסים, תכני הקורסים, מערכות ניהול למידה (Learning Management Systems (LMS)), במודלים פדגוגים ותפיסות עדכניות בהוראה, ביצוע מעקב כולל שיטות להערכת הישגים ותכן הוראתי, סוגי בחינות, היבטים חברתיים וכלכליים וכן במבנה הארגוני: מרכזי מחשבים, מרכזי תמיכה, בקרה והתפתחות.

    במשך השיעורים הסטודנטים חוו התנסויות מגוונות. חלק מהם העדיפו לבוא לכיתת הלימוד, חלק צפו בהרצאות ששודרו בזמן-אמת (ווידאו ושקפים באמצעות טכנולוגיות של מיקרוסופט וטגריטי) למעבדות המחשבים של בר-אילן ושל שנקר (באמצעות רשתות מקומיות ושרתי משנה) וחלק צפו בהרצאות בביתם.

    הכלי העיקרי ששימש את הקורס הייה מערכת "שביט", שפותחה בשנקר והותקנה גם בבר-אילן, המאפשרת שידורי ווידאו סינכרוניים ואסינכרוניים והכוללת בתוכה את תוכנת ניהול למידה "רימון", שסיפקה את הסילבוס, חומרים להרצאות, שאלות לדיון ובעיקר קבוצות דיון.

    הקורסים עשו שימוש רב בנגישות דרך האינטרנט כאשר המטלות כללו השתתפות בהרצאות מקוונות ופרונטליות, חובת דיונים בין התלמידים באמצעות קבוצות דיון, בחינה רב-בררתית ובעיקר פרויקט מסכם שונה מסטודנט לסטודנט לפי טבעו ובחירתו. בקורס העיקרי (סמסטר ב' בשנת תשס"א) השתתפו 26 סטודנטים ב-13 הרצאות וב-25 פורומים של דיונים.

    הוראת הלמידה המבוזרת באמצעות הטכנולוגיות שלה עצמה הוכיחה את יעילותה משום השימוש הלכה למעשה בכלים ובמתודות. הסטודנטים יצאו נשכרים מכך שלימוד התיאוריה התמזג עם רכישת מיומנות כחוויה התנסותית.



    קורסים נתמכי אינטרנט במתימטיקה
    נח דנא-פיקארד, ביה"ס הגבוה לטכנולוגיה, מכון לב, ירושלים
    dana@mail.jct.ac.il

    קישור למצגת 1.
    קישור למצגת 2.

    על מנת לעזור לסטודנטים בקורסים שונים, הקמנו אתרי אינטרנט תומכי למידה. כל אתר מכיל את המרכיבים הבאים: 1. דף בית של הקורס, הנותן מידע בסיסי על הקורס, כגון מיהו סגל ההוראה, כתובות אלקטרוניות, המקום והזמן של המפגשים, זמני קבלת הסטודנטים, סילבוס, דרישות הקורס וכו'.
    2. דף הבית נותן קישורים לאתרים אחרים כגון:
    א. פתרונות תרגילים (שיעורי הבית או תרגילי העשרה).
    ב. אתרים באינטרנט הרלוונטיים לנושא ולרמת הקורס.
    ג. אתרי תרגול אינטראקטיבי ו-"plotters".
    3. הכיתה היא קבוצת דיון באינטרנט, המאפשרת העברת מידע בזמן אמת (מתי ואיפה תרגיל מסוים או פתרונו זמין, וכו'), שאלות לסגל, קבלת תשובות מהירות, דיון בין הסטודנטים על הנושא הנלמד וכו'.
    4. "tutorial" של הקורס המהווה בסיס לחזרה על החומר הנלמד, הגדרות, משפטים, הרבה דוגמאות ותמונות. הקישורים הפנימיים מאפשרים מעבר דו-סטרי בין הדפים, הצגה סימולטנית של עמודים, באופן יעיל יותר מאשר עם ספר מודפס.
    התכונות הויזואליות של ה- tutorialוהיכולות להכליל בו אנימציות אינטראקטיביות חשובות במיוחד להבנת מושגים בקורסים הדורשים ראיה מרחבית (פונקציות רבות, משתנים, גאומטריה), כאשר שרטוט ידני לא תמיד מהווה אמצעי המחשה מספיק יעיל. הצגת שרטוטים צבעוניים ואנימציות משפר את הראיה המרחבית ואת יעילות הלמידה.

    בהרצאה, יפורטו הנושאים הבאים:
    1. יתרונות בניית אתרים כנ"ל עבור שיפור תהליך הלמידה, כגון זמינות החומר, הפתרונות, האפשרות הניתנת לסטודנטים להשפיע על התוכן באמצעות שאלות ובקשות ספציפיות, פתוח תכונות גרפיות וראיה מרחבית וכו'.
    2. חסרונות, כגון הגישה הפיזית והרשאות החיבור לרשת, הצורך בשליטה סבירה בשפה האנגלית (לפחות עבור האתרים החיצוניים), הזמן הנדרש לכתיבת החומר ולארגונו ע"י הסגל, הצורך בתמיכה טכנית ע"י המוסד וכו'.
    3. בעיות ספציפיות של צבור הסטודנטים בארץ.



    אסטרטגיות ליצירת סביבה מעודדת למידה שיתופית מקוונת
    רפי דודזון, המכללה לחינוך ע"ש קיי
    rafid@macam.ac.il

    קישור למצגת 1.
    קישור למצגת 2.

    ההרצאה תתאר אסטרטגיות הננקטות בקורסים מתוקשבים הניתנים במסגרת פרוייקט התקשוב "קידום ההוראה המתוקשבת במכללה לחינוך ע"ש קיי".

    בשנים האחרונות, ככל שטכנולוגיות התקשוב חודרות אל תוך ההוראה והלמידה באקדמיה, מרבים לעסוק באפשרויות של הלמידה כתהליך שיתופי בין הלומדים. המושגים שמרבים להשתמש בהם הם: למידה שיתופית, למידת עמיתים, למידה בקבוצה, למידה תוך שיתוף פעולה וכיוב'.
    הכלים האינטראקטיביים העיקריים לשיתוף בין לומדים הם כלים אסינכרוניים כגון: פורומים, דואר אלקטרוני וכלים סינכרוניים כגון: שיחות ועידה וצאטים.
    אנו פיתחנו אסטרטגיות המקנות לכלים אלה, ולכלים מתוקשבים נוספים שפותחו במרכז שלנו, את היכולות להוות סביבות למידה מעודדות שיתוף פעולה ועבודה משותפת.
    אסטרטגיות אלה כוללות:
    • ארגון מבני של פורומים בקורס מתוקשב על ידי סיווגם וחלוקתם בהתאם להיבטים הבאים: חברתיים, תכניים, וטכנולוגיים.
    • פיתוח אסטרטגיה מיוחדת למעורבות המנחה בפורומים. גובשו תפיסות הנחייה שמטרתם לעודד שיתוף פעולה בתהליך הלמידה בין הלומדים.
    • עיצוב סביבות למידה שיתופיות - דוגמה לכך הוא כלי שפותח על ידנו המכונה "בימה וירטואלית". כלי זה יוצר סביבה קוהרנטית מרובת ייצוגים ובה מתרחשים תהליכים של הצגת מידע, דיון במידע המוצג, קשרים בין המתדיינים ובינם לבין המנחים.
    • עיצוב דף הבית של הקורסים על פי תפיסה המעודדת שיתוף פעולה. הדבר נעשה ע"י ארגון "חדשות" המעדכנות את הנעשה בדפי האתר באופן שוטף, תוך שימוש בסקרים שמאפשרים משוב ובקרה על תהליכי הלמידה.
    • עיצוב כלי הערכה - הערכה היא הערכה מעצבת ורפלקסיבית ומאפשרת שיתוף הלומדים בתהליכי הערכה של עצמם. יש בהערכה גם אפשרויות תגמול המבוססות על עידוד שיתוף פעולה בין לומדים.

    כל האסטרטגיות הנ"ל, שתפקידן העיקרי לעודד את שיתוף הפעולה בין הלומדים, נוסו במספר קורסים אקדמיים. ובהרצאה יובאו מימצאים והתרשמויות ראשוניים על חשיבותן של אסטרטגיות אלה בעידוד הלמידה המשותפת.
    כבר עתה מתוכננות ומופעלות דרכי הערכה, מעקב ומחקר בכדי לקבוע את מידת יעילותן תרומתן ללמידה של סביבות שיתופיות אלה. המימצאים העתידיים ישמשו בתור מנוף לשיפור נוסף.



    שער להוראה מתוקשבת בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית Humanities OnLine
    דוד בן נחום bennahum@huji.ac.il
    שמואל ורד vered@h2.hum.huji.ac.il
    הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית

    קישור למצגת.

    Humanities OnLine, או בקיצור HUMOL, הוא אתר להוראה מתוקשבת של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים. האתר מופעל על ידי מעבדות הלשון, יחידה המעניקה תמיכה טכנולוגית להוראת לשונות באוניברסיטה כולה, שירותי הוראה, כולל תמיכה בהוראה מתוקשבת, לפקולטה למדעי הרוח וכן פועלת כשלוחת הרשות למחשוב בהענקת שירותי מחשוב כלליים.

    מטרתו של האתר היא, מחד גיסא, לאפשר למורי הפקולטה להכין קורסים מתוקשבים, על פי הנטיות וההעדפות הפדגוגיות והמתודולוגיות של כל אחד ואחת מהם, תוך שימוש במגוון רחב ככל האפשר של טכנולוגיות, יישומים ואופני הוראה, ומאידך גיסא, לעודד שיתוף במשאבים בין הקורסים השונים, החלפה קלה של מורים בקורסי מבוא ושילוב יעיל ונוח של מאגרי טקסט, תמונות, שמע ווידאו. מבחינת הפקולטה למדעי הרוח יש לאתר מטרות נוספות והן יצירת בולטות והגברת כוח המשיכה של הפקולטה וכמובן תפוקה מרבית בעלות נמוכה ככל האפשר בשלב ההתחלתי ועלות שולית פוחתת בהמשך.

    יש להדגיש ש-HUMOL איננו סביבת למידה או מערכת ניהול קורסים, אלא אתר אינטרנט הבנוי בצורת שער (PORTAL). האתר ישתלב במערכת סחל"ב, לכשתותאם לצורכי הפקולטה למדעי הרוח. תהליך ההתאמה מתבצע בימים אלה. מאחר שהאוניברסיטה העברית היא אחד מבעלי סחל"ב, ניתן יהיה, גם לאחר מכן, להתאים את המערכת לצרכים המשתנים באופן שוטף.

    העקרונות המנחים את אתר HUMOL הם אלה שהוצבו על ידי ות"ת במרכז הקול הקורא שפרסמה: מודולריות, שיתוף במשאבים ומירוב (הבאה למקסימום) של יכולת ההעברה, ההרחבה וההישרדות. לאלה נוספו צביון גרפי המאפיין את האתר כולו, בנוסף לייחוד גרפי לכל קורס וקורס, רמת תמיכה המותאמת לצורכי המורה ומגוון של אמצעי קלט (כגון סורקי טקסט, תמונות ושקופיות, צילום דיגיטלי) ופלט (מערכות תצוגה מתוחכמות).

    בהרצאה יוצגו, יתוארו ויודגמו העקרונות התפיסתיים והעיצוביים של האתר והקורסים שבו.



    תואר ראשון בעיצוב הוראה (Instructional Design):
    תכנית חלוצית להכשרה אקדמית של אורייני טכנולוגיות חינוכיות ותיקשוב

    יורם עשת, eshet@netvision.net.il
    רונן המר, ronenh@construct.haifa.ac.il
    המכללה האקדמית תל-חי

    קישור למצגת.

    בעשורים האחרונים מתפתח הביקוש לאנשי מקצוע, היודעים לעשות שילוב מושכל בין טכנולוגיה ופדגוגיה לצורכי הוראה והדרכה. תחום חדש זה, הטכנולוגיה החינוכית, הוא אחד מענפי עיצוב ההוראה - Instructional Design- הקיים כדיסציפלינה עצמאית באוניברסיטאות רבות בעולם. דווקא בישראל, הנחשבת מובילה בתחום פיתוחי המולטימדיה החינוכית, לא קיימת תכנית ל- BA בתחום זה. כתוצאה מכך, נוצר מצב בו מעצבי ההוראה הפועלים במערכות החינוך ובתעשייה, הם חסרי הכשרה אקדמית סדורה, דבר המשפיע במידה רבה על יכולתם להתמודד עם השאלות המרכזיות שמציב תחום התיקשוב בפני העוסקים בו. במצב זה, מה הפלא שהעיסוק הבנאלי והלא מעמיק בתקשוב נפוץ כל כך במערכות השונות?

    בשנה"ל תשנ"ט הוקמה במכללה האקדמית תל חי, במסגרת החוג לחינוך, תכנית התמחות, ראשונה מסוגה, לתואר ראשון בעיצוב הוראה, אשר שמה לה למטרה להכשיר מעצבי הוראה, אורייני טכנולוגיה ותיקשוב, שיוכלו להשתלב במערכות חינוך ותעשיה, ולפתח בהן את תחום ההוראה וההדרכה בסביבות עתירות טכנולוגיה. הלימודים מתמקדים במספר תחומים: (1) הקניית יסודות בפדגוגיה ודידקטיקה, (2) הקניית כלי חשיבה ועשייה מעמיקים לגבי השימוש בסביבות מתוקשבות לצורכי הוראה והדרכה, (3) רכישת מיומנויות חשיבה ושימוש מושכלים בטכנולוגיה ובכלי פיתוח לצורכי עיצוב סביבות מתוקשבות מתוחכמות, ו- (4) התנסות בעבודה מעשית בפיתוח פתרונות הוראה והדרכה מתוקשבים עבור לקוחות.

    תכנית הלימודים היא בעלת מרכיב קונסטרוקטיביסטי חזק. הלימודים תובעניים מאוד ומתנהלים בעיקר סביב ביצוע פרוייקטים מול לקוחות אמיתיים, ובאווירת עשייה אינטנסיבית , המוכרת בלימודים לתארים מתקדמים. בוגרי התכנית נקלטים הן בלימודים גבוהים בטכנולוגיות חינוכיות, והן במערכות חינוך ותעשייה.



    למידה מבוזרת: מודל ומחקרים
    עמנואל גרינגרד, הפקולטה להנדסה, שנקר - בי"ס גבוה להנדסה ולעיצוב, emanuel@mail.shenkar.ac.il
    אריאל פרנק, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן, ariel@cs.biu.ac.il

    קישור למצגת.

    לימוד מרחוק (Distance Learning) החל עוד במחצית המאה ה-19 כאשר הסטודנטים אז למדו בהתכתבות ושיטת העברת החומר הייתה הדואר. כיום, בעידן טכנולוגיות המידע, כאשר המחשבים חזקים ומשוכללים יותר והרשתות מהירות וזמינות יותר, המודלים הקלאסיים של לימוד מרחוק אינם מתאימים עוד ויש הכרח לפתח מודלים המתאימים ללמידה מבוזרת.
    למידה מבוזרת (Distributed Education), שמהווה התפתחות והכללה של שיטת לימוד מרחוק, היא שיטת למידה המאפשרת לסטודנטים, למרצה ולתכניי הקורס להימצא בזמנים ומרחבים שונים כך שניתן יהיה ללמד וללמוד בכל מקום, בכל זמן ובכל מדיה. שיטת למידה זו הפכה בשנים האחרונות למרכיב משמעותי בסל פתרונות ההוראה וההדרכה בעולם. אין מדובר בתופעה חולפת אלא במציאות הולכת ומתעצמת. במדינות, מוסדות לימוד ובארגונים רבים ישנה עשייה רבה בהעמדת מסגרות לימוד והדרכה בשיטה זו.

    המודלים הקיימים, המתאימים ללימוד מרחוק, הינם מודלים "שטוחים", בעלי שני ממדים בלבד, המביאים לידי ביטוי את ממדי הזמן והמרחק בלבד. המודל החדש המוצע [תרשים], המותאם ללמידה מבוזרת, הינו מודל תלת-ממדי הכולל ארבעה משתנים מרכזיים של למידה מבוזרת: מקום - היכן מתקיימת הלמידה, קבוצתיות - גודל הקבוצה ואופן חלוקתה, וזמן וזרימה - ההיבט סינכרוני/אסינכרוני בשילוב עם סימטריות/אסימטריות. מודל זה נותן מענה למרב המצבים האפשריים בלמידה מבוזרת.
    במחקר שנערך [למידה-מבוזרת] נבדקו הצירופים (להלן קוביות) השונים של שלושת הממדים. כל קובייה במודל נבחנה ע"פ הממדים השונים, תוך בחינת משתנים נוספים המשפיעים על אופן הלמידה ומימושה. המשתנים הנוספים שנבחנו הינם השתתפות - אפשרות הסטודנט לקחת חלק פעיל בהרצאה, ושליטה - איך וכיצד ניתן לשלוט על קצב הלימוד. בנוסף, כל אחת מהקוביות נותחה לפי משתנה חשוב שהוא היישום הטכנולוגי - משתנה זה בחן את אופן היישום מהיבט תקשורת נדרשת, תשתיות, חומרה והכלים הנתמכים.
    ע"פ המודל שהוצג תוכננה ארכיטקטורה פתוחה המבוססת על חמש שכבות: שכבת תקשורת - מגדירה את סוג תקשורת הנתונים והפרוטוקולים השונים, שכבת תשתית חומרה - מגדירה את התקני חומרה הנדרשים לצורך למידה מבוזרת, שכבת תשתית תוכנה - מגדירה את כל הכלים שמהווים בסיס לכלים שבשימוש למידה מבוזרת, שכבת כלי למידה מבוזרת - מגדירה את הכלים שבשימוש למידה מבוזרת, ושכבת יישום - מגדירה את איחוד כלל הכלים ליישומים סינכרוניים או אסינכרוניים, שניתן להכליל למערכת ניהול למידה( LMS (Learning Management System אחת שמהווה מערכת כוללת למימוש למידה מבוזרת. כאמור, הארכיטקטורה שפותחה הינה ארכיטקטורה פתוחה המאפשרת מימוש חלקי של השכבות וזאת ע"מ להתאים לצרכים הייחודים של כל ארגון המיישם מודל זה.

    עד כה נערכו מספר ניסויים מוצלחים לצורך בדיקת ישימות המודל [למידה-מבוזרת]. ניסויים אלו התבססו על שלושה קורסים: 906-88 "סמינריון בלמידה מבוזרת", 666-88 "למידה מבוזרת" ו-836-70 "טכנולוגיות מולטימדיה", שהועברו בשיטת למידה מבוזרת תוך שימוש בארבעה מערכות: שביט, רימון, HighLearn ו-Tegrity.

    במקביל, נחקרים כעת כיוונים נוספים הנדרשים ע"מ להבין וליישם טוב יותר את הלמידה המבוזרת:
    למידה מבוזרת תוך שימוש עצמי (Self-use) - הוראת שיטות למידה מבוזרת באמצעות כלים של למידה מבוזרת [הקלטה]. ההנחה היא שהוראת למידה מבוזרת היא יעילה יותר ונותנת תוצאות טובות יותר כאשר משתמשים בשיטות של למידה מבוזרת עצמה [בקרת-הוראה, הערכה]. לדוגמא, כיצד ניתן להדריך וללמד את הנושא עצמו תוך כדי שימוש במערכת LMS[הכוונה] או כיצד ניתן ללמד את נושא ועידת חוזי באמצעות שימוש בכלי ועידת חוזי, כולל שימוש בלוח לבן [לוח-לבן] והצגת/שיתוף יישומים.
    זיהוי קול (Voice Recognition) - שימוש בטכנולוגיה זו בלמידה מבוזרת [החזייה] יכול לייעל ולפשט את תהליך הלמידה. לדוגמא, הרצאות שיועברו ע"י המרצה בצורה סינכרונית יתורגמו מיידית לתמליל ויועברו לכל אותם הסטודנטים שאין באפשרותם לקבל שידור קול ו/או שישמרו לאחר ההרצאה כקובץ טקסט לשימושים אסינכרוניים.
    החזייה (Visualization) - טכנולוגיות מתקדמות כמו הנפשה (Animation) ומציאות וירטואלית (Virtual Reality) מפותחות דיין בכדי שאפשר יהיה לבדוק כיצד ניתן לנצלן לצורך החזייה בלמידה מבוזרת [החזייה]. לדוגמא, ניתן באמצעות הנפשה ומציאות וירטואלית לתת לסטודנט ולמרצה את התחושה שהם נמצאים בכיתת לימוד אמיתית ובכך לגשר על מרבית הפערים הקיימים בין הלימוד המסורתי ללמידה מבוזרת.

    [למידה-מבוזרת] א. ימפל, "למידה מבוזרת: מודל, ארכיטקטורה ומימוש", תזה לתואר שני בהנחיית ד"ר א. פרנק, מחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן, נובמבר 2001.
    [הכוונה] ד. מייטין, "הכוונה במסגרת למידה מבוזרת", תזה לתואר שני בהנחיית ד"ר א. פרנק, מחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן, אוקטובר 2001.
    [הקלטה] א. נור, "הקלטת שיעור מבוססת-מצלמה במסגרת למידה מבוזרת", תזה לתואר שני בהנחיית ד"ר א. פרנק, מחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן, בשלבי מחקר.
    [בקרת-הוראה] ו. קורצקי, "בקרת הוראה במסגרת למידה מבוזרת", תזה לתואר שני בהנחיית ד"ר א. פרנק, מחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן, בשלבי מחקר.
    [לוח-לבן] מ. שטיינבוך, "מודל לוח לבן ממוחשב במסגרת למידה מבוזרת", תזה לתואר שני בהנחיית ד"ר א. פרנק, מחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן, בשלבי מחקר.
    [החזייה] ו. צ'מריסוב, "החזייה במסגרת למידה מבוזרת", תזה לתואר שני בהנחיית ד"ר א. פרנק, מחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן, בשלבי מחקר.
    [הערכה] ט. ברנשטיין, "הערכה במסגרת למידה מבוזרת", תזה לתואר שני בהנחיית ד"ר א. פרנק, מחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן, בשלבי מחקר.







  •   כל הזכויות שמורות ל מיט"ל והטכניון ©